סחירות שיק לאחר מחיקת המילים "למוטב בלבד"

בפני תביעה שטרית שמקורה בבקשה שהגישה התובעת בלשכת ההוצאה לפועל נגד הנתבע לביצוע שיק שמספרו 5000036 המשוך על בנק ערבי ישראלי, בסכום של 17,902 ש"ח (להלן-"השייק").

בהסכמת התובעת ניתנה ע"י כב' הרשמת רשות להתגונן, והתביעה הועברה, איפוא, לשמיעה בפני בסדר דין מהיר.

טענות הצדדים

1.             1.             התובעת, חברה פרטית בע"מ, הינה ספקית מוצרי דלק, ומר עדנאן זועבי (להלן: "זועבי") הינו אחד מבעלי מניותיה ומנהליה.

הנתבע עובד כשכיר בחברת כיואן לבנין בע"מ (להלן: "החברה"), שבבעלות בניו והמנוהלת על ידם.

2.             2.             על פי גירסתו של זועבי, כפי שהובאה בתצהיר העדות הראשית מטעמו ובחקירתו הנגדית על ידי ב"כ הנתבע, נפגש בחודש אוקטובר 1995 עם הנתבע ואחד מבניו, וזאת לצורך כינון יחסים עסקיים בין שני הצדדים, ולפיהם תספק התובעת לנתבע ולבניו מוצרי דלק לעסקם.

אספקת הדלק הותנתה על ידי זועבי בהפקדת שייק פרטי של הנתבע ללא ציון סכום ותאריך, וזאת להבטחת התשלומים עבור אספקה שוטפת של מוצרי הדלק, מאחר ודובר בלקוח חדש.

מאחר ולא היו לנתבע שייקים פרטיים שלו, סוכם בין הצדדים כי יומצא לתובעת שייק של החברה לפקודת הנתבע, עם חתימת היסב של הנתבע על גב השיק.

3.             3.             בפגישה שניה שהתקיימה בסמוך לפגישה הראשונה, בין זועבי לבין אחד או שניים מבניו של הנתבע - סאהר או מאהר, אך בכל מקרה, אותו בן שנכח בפגישה הראשונה, מסר הבן לידיו של זועבי את השייק נשוא תביעה זו.

לדברי זועבי, היה השיק חתום בחתימת משיכה על פניו ובחתימת היסב על גבו, ללא ציון תאריך, סכום או שם הנפרע.

על גבי השיק הודפסו, בין שני קווי שרטוט, המלים "למוטב בלבד".

באותו מעמד רשם זועבי בכתב ידו את שמו של הנתבע כשם הנפרע, ובהסכמת הבן, מחק את השרטוט והמלים "למוטב בלבד" שבתוכו, והבן אישר זאת בחתימתו לצד המחיקה.

4.             4.             כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת נפתחה תחילה על שמו של הנתבע, אך כעבור חדשיים, לבקשת הנתבע ובניו, שונה השם לחברת כיואן לבנין בע"מ.

הקשרים העסקיים בין שני הצדדים נמשרו עד לחודש ספטמבר 1997, כפי שעולה מכרטסת הנהלת החשבונות שצורפה לתצהירו של זועבי, ובמהלך תקופה זו סיפקה התובעת לחברה מוצרי דלק  באופן שוטף, ואילו החברה שילמה סכומי כסף שונים על חשבון חובה, עד אשר בחודש אוקטובר 1997, הגיעה יתרת חובה של החברה לסכום של 17,902 ש"ח. מאחר והחברה לא העבירה על חשבון חובה דבר מזה מספר חודשים, החליטה התובעת לעשות שימוש בשייק לשם גביית החוב.

זועבי מילא את הסכום והתאריך על גבי השייק והציגו לפרעון בבנק. השייק חולל, וביום 27.7.2003 הגישו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בנצרת.

5.             5.             גירסתו של זועבי נתמכת בחוות דעת של הגב' סימה אנקונה, מומחית להשוואת כתב יד ולבדיקת מסמכים.

חוות הדעת הוגשה בלא התנגדות, וב"כ הנתבע לא ביקש לחקור את המומחית, ולא הגיש חוות דעת  נגדית.

בחוות דעתה השוותה המומחית את חתימת ההיסב שעל גב השייק עם חתימותיו של הנתבע, וכך כותבת היא בפרק התוצאות: "מצאתי התאמה בתכונות הכתיבה בין חתימת ההסבה שבמחלוקת בצ'ק שמספרו 5000036 לבין דוגמאות כתב יד וחתימות בשם כיואן יוסף סאלח, ולדעתי סביר מאד שהחתימה נכתבה על ידו".

חוות הדעת הוגשה בלא התנגדות, וב"כ הנתבע לא ביקש לחקור את המומחית, ולא הגיש חוות דעת  נגדית.